ההבחנות העיקריות בין פרויקט תמ"א 38 לפרויקט פינוי בינוי, ניכרות במספר תחומים:
1.שלב הארגון
בפרויקט תמ"א 38 יש צורך בארגון והגעה להסכמות בין בעלי דירות, אך מוגבל לבניין בודד. לעומת זאת, בפרויקט פינוי-בינוי שלב ההתארגנות של בעלי הדירות והגעה להסכמות יכול להיות נרחב ומורכב יותר בשל מעורבותם של ריבוי בניינים ומספר רב יותר של בעלי דירות.
2.שלב תכנון ואישורים
תמ"א 38 כרוכה בתכנון המבנה וקבלת אישור תכנון באמצעות הוצאת היתר בניה. תהליך זה קצר יחסית, שכן היתרי בנייה נגזרים מתוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים. לעומת זאת, פרויקט פינוי-בינוי מצריך אישור תכנית מפורטת, שהיא הליך תכנוני ארוך ומורכב יותר. תוכניות מפורטות כוללות היבטים תכנוניים וסביבתיים רחבים יותר המשפיעים על השכונה. הוודאות התכנונית בפרויקט פינוי-בינוי נמוכה יותר בהשוואה לתמ"א 38, מה שמכניס יותר סיכונים הן ליזם והן לבעלי הדירות. לאחר אישור התכנית המפורטת, יש צורך בהליך נוסף להיתר בינוי בפרויקט פינוי-בינוי.
3.שלב ביצוע הפרויקט
בשלב הביצוע של גישת חיזוק ועיבוי של תמ"א 38 ממשיכים הדיירים להתגורר בדירותיהם הקיימות תוך כדי עבודות הבנייה. המשמעות היא שהם מתגוררים בתוך אתר בנייה לתקופה של שנה עד שנתיים, וחווים הפרעות ואי נוחות שונות הנובעות מתהליך הבנייה. בפרויקט פינוי בינוי, הדיירים עוברים לדירות שכורות חלופיות עד לסיום הבנייה ולאחר מכן חוזרים לדירות חדשות בתוך הבניין החדש שנבנה.
4.שלב עלויות אחזקה, ועד בית וארנונה
כל הפרויקטים כרוכים בשינויים בעלויות התחזוקה עקב עלייה בהוצאות על אחזקת בניין ומעליות וכן שטחים נוספים שנוספו לדירות. ייתכנו שינויים גם בסיווג הארנונה ובתשלומים הנלווים. עם זאת, חשוב לציין שהשינויים שונים בין המסלולים השונים. בגישת חיזוק ועיבוי של תמ"א 38, הוצאות האחזקה גדלות מעט. בגישת ההריסה והבנייה מחדש של תמ"א 38, ההוצאות עולות בעיקר בשל תחזוקת מעליות וחניות תת קרקעיות. פרויקטים של פינוי בינוי כוללים לרוב הקמת בניינים גבוהים עם מערכות מתקדמות, כגון מעליות, גילוי עשן ואש, משאבות וגנרטורים. כתוצאה מכך, עלויות האחזקה בפרויקטים של פינוי בינוי גבוהות משמעותית בהשוואה להוצאות הנדרשות במבנה המקורי.
